Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Nam cursus. Morbi ut mi. Nullam enim leo, egestas id, condimentum at, laoreet mattis, massa. Sed eleifend nonummy diam.
בכותל וגם אם בסופו ישוגרו זיקוקי דינור - לבר המצווה לא יהיה שום תוקף ביום שלמחרת. המעבר לגיל 13 איבד משמעות במציאות בת ימינו, וטקס בר המצווה מזמן הפך ללא רלוונטי
אבי זעירא
פורסם: 29.05.13, 12:05
"יש וצריך להרוס בית כנסת בכדי לבנות על מקומו בית כנסת חדש"/ ח. נ. ביאליק
בני בכורי, טל, יציין השנה 13 שנים להיוולדו. לשמחתי, הוא לא יציין את האירוע בבית כנסת ובעלייה לתורה. במקום זאת, נערוך טיול בארץ בעקבות משפחותינו ובאתרים בעלי משמעות יהודית וציונית.
>
>
אתם שואלים - חכמינו אוסרים/ אסף וול וגיל סלוביק
בסוציולוגיה מוגדר טקס הבר מצווה כ"טקס מעבר". בשונה מטקס שהוא "חג", טקס המעבר שואב את תוקפו מהעיתוי בחייו של האדם העומד במרכזו. תפקידו החברתי בתרבות הוא לסמן לחתן השמחה (כמו גם ליתר המשתתפים) כי הוא נכנס בעל זהות אחת, ויוצא, בתום הטקס, בעל זהות אחרת, חדשה לחלוטין. בשונה ממנו, טקסי החגים אדישים לתחנות חייו של האדם, ומקבלים את תוקפם מהטבע, מההיסטוריה או מהאל.
ממד הזמן החד-פעמי הוא קריטי לטקס המעבר, שהרי פספוס העיתוי יקעקע את חיוניותו ומשמעותו. אבל כל עוד לא משתנה המועד - ניתן לשנות את הטקס, להעמיס עליו משמעויות חדשות בהתאם לרוח התקופה - והוא לא יינזק, אלא יתחדש.
התרבות התנתקה מהמציאות
בעולם העתיק הייתה, קודם לכל, המציאות החברתית, ורק לאחר מכן באה התרבות שיצרה טקס המעניק את הגושפנקא הסמלית. החל מהמאה ה-18 החלה להיווצר תקופה חדשה בחיי האדם, היא "גיל הנעורים".
בר מצווה
בן י"ג למסיבות / טלי פרקש
איך מצליחים החילונים לחגוג כניסה לעול מצוות ובו זמנית להתעלם מכך לחלוטין? ובכן, בקלות: כמה שירים עם רמיזות מיניות, נאום שקשור לכדורגל, מצגת, וכמובן - שום מילה על עול רוחני או על הערך שבכניסה לעולם הבוגרים
לכתבה המלאה
מאז, אנחנו עדים למסע התרחקות ממושך, שבמהלכו מתנתקת התרבות מהמציאות: טקס בר המצווה נשמר בקפדנות אף שאין לו כל אחיזה במציאות החברתית של ימינו.
כל תוקפו של טקס הבר-מצווה בא לו מן העבר, לא מן ההווה. לא מן המציאות בת ימינו. המעבר לגיל 12 או 13, אין לו כמעט כל משמעות בעיני חברת המבוגרים: המדינה לא חוקקה שום חוק ייחודי לגיל זה (חוק הקטינים חל מגילאי 16), וההורים ימשיכו להתפלא/להתאכזב מאי מוכנותם של ילדיהם לקחת אחריות על ממדים חדשים בחייהם .
מצב זה תקף בכל העולם המערבי ואפילו בקרב קבוצות אורתודוכסיות חל פיחות אדיר ביחס למושגי האחריות והעצמאות של מתבגריהן.
לכן עלינו להחליט: האם לדבוק בטקס לא רלוונטי או במציאות כהווייתה ללא טקס?
הזכות להגיד "לא"
אלו הבוחרים לדבוק בטקס בר המצווה ממחישים את היות התרבות היהודית עניין שמחוץ לחיים, כלומר סוג של מוזיאון. גם אם הילד ידרוש דרשה מפוארת, גם אם הטקס יתקיים בבית כנסת רפורמי ולא של "הדוסים", גם אם יקיימו עלייה לכותל, גם אם יהדרו מצוות ויוסיפו 13 משימות בקיבוץ וגם אם ישלמו הון תועפות למסיבה מלאת זיקוקי דינור - אצל רובם המכריע לא יהיה לטקס שום תוקף או משמעות ביום שלמחרת, מלבד התמונות במחשב והטיול המובטח לחו"ל.
#4 Permiteme que discrepe.....
בסוציולוגיה מוגדר טקס הבר מצווה כ"טקס מעבר". בשונה מטקס שהוא "חג", טקס המעבר שואב את תוקפו מהעיתוי בחייו של האדם העומד במרכזו. תפקידו החברתי בתרבות הוא לסמן לחתן השמחה (כמו גם ליתר המשתתפים) כי הוא נכנס בעל זהות אחת, ויוצא, בתום הטקס, בעל זהות אחרת, חדשה לחלוטין. בשונה ממנו, טקסי החגים אדישים לתחנות חייו של האדם, ומקבלים את תוקפם מהטבע, מההיסטוריה או מהאל.
Cuando todo el mundo sabe que: ההנאה ללא חטא,
מתוק יותר חרא,
עם התפשטות עיתון
וסיגריה דולקת
הוא התחת שמח
וצואה במקום.
צואה היא הנאה;
לאף אחד לא בורח חרא
חרא המלך, חרא האפיפיור
מחרבן שור, חרא של פרות
ולפספס אפילו יפה יותר
הופך את כדורי poop.
Para una vez que intento leer el artículo entero y mira que pasa que no me entero de nada jajajaja, habrá que seguir leyendo solo el titular ajjajaajajajajaja
a mi por lo menos me ha hecho mucha gracia y hay frasecitas sueltas que son tremendas, si duda, una de las mejores risas de hoy
Ya sabíamos que El Jueves era una revista de pésima calidad, totalmente ideologizada y de la caverna izquierdosa más reaccionaria, además de antimonárquica, anticlerical y antiespañola. Pues bien, ahora sabemos que encima es de una pésima calidad. El texto que viene en la noticia es el típico texto en latín de pruebas de maquetación!!!
Comentarios
¿Esta noticia no sera una indirecta? .
Categoría errónea ...
Me lo creo y eso que no he leído todavía el contenido de la noticia. Meneo!
no voteis negativo joe, desde luego vaya sentido del humor ehhhh
Algunas frases metidas de tapadillo entre el Lorem ipsum:
tetas como cantimploras de agradecido estrujamiento
pollones mastodónticos dadores de tremendos orgasmos
#2 Algunos negativos podrían ser porque los del jueves se dedican al astroturfing:
El Jueves Today
El Jueves Today
blog.cuelgame.nethttp://es.wikipedia.org/wiki/Astroturfing
¡Cicerón es corrupción!
בכותל וגם אם בסופו ישוגרו זיקוקי דינור - לבר המצווה לא יהיה שום תוקף ביום שלמחרת. המעבר לגיל 13 איבד משמעות במציאות בת ימינו, וטקס בר המצווה מזמן הפך ללא רלוונטי
אבי זעירא
פורסם: 29.05.13, 12:05
"יש וצריך להרוס בית כנסת בכדי לבנות על מקומו בית כנסת חדש"/ ח. נ. ביאליק
בני בכורי, טל, יציין השנה 13 שנים להיוולדו. לשמחתי, הוא לא יציין את האירוע בבית כנסת ובעלייה לתורה. במקום זאת, נערוך טיול בארץ בעקבות משפחותינו ובאתרים בעלי משמעות יהודית וציונית.
>
>
אתם שואלים - חכמינו אוסרים/ אסף וול וגיל סלוביק
בסוציולוגיה מוגדר טקס הבר מצווה כ"טקס מעבר". בשונה מטקס שהוא "חג", טקס המעבר שואב את תוקפו מהעיתוי בחייו של האדם העומד במרכזו. תפקידו החברתי בתרבות הוא לסמן לחתן השמחה (כמו גם ליתר המשתתפים) כי הוא נכנס בעל זהות אחת, ויוצא, בתום הטקס, בעל זהות אחרת, חדשה לחלוטין. בשונה ממנו, טקסי החגים אדישים לתחנות חייו של האדם, ומקבלים את תוקפם מהטבע, מההיסטוריה או מהאל.
ממד הזמן החד-פעמי הוא קריטי לטקס המעבר, שהרי פספוס העיתוי יקעקע את חיוניותו ומשמעותו. אבל כל עוד לא משתנה המועד - ניתן לשנות את הטקס, להעמיס עליו משמעויות חדשות בהתאם לרוח התקופה - והוא לא יינזק, אלא יתחדש.
התרבות התנתקה מהמציאות
בעולם העתיק הייתה, קודם לכל, המציאות החברתית, ורק לאחר מכן באה התרבות שיצרה טקס המעניק את הגושפנקא הסמלית. החל מהמאה ה-18 החלה להיווצר תקופה חדשה בחיי האדם, היא "גיל הנעורים".
בר מצווה
בן י"ג למסיבות / טלי פרקש
איך מצליחים החילונים לחגוג כניסה לעול מצוות ובו זמנית להתעלם מכך לחלוטין? ובכן, בקלות: כמה שירים עם רמיזות מיניות, נאום שקשור לכדורגל, מצגת, וכמובן - שום מילה על עול רוחני או על הערך שבכניסה לעולם הבוגרים
לכתבה המלאה
מאז, אנחנו עדים למסע התרחקות ממושך, שבמהלכו מתנתקת התרבות מהמציאות: טקס בר המצווה נשמר בקפדנות אף שאין לו כל אחיזה במציאות החברתית של ימינו.
כל תוקפו של טקס הבר-מצווה בא לו מן העבר, לא מן ההווה. לא מן המציאות בת ימינו. המעבר לגיל 12 או 13, אין לו כמעט כל משמעות בעיני חברת המבוגרים: המדינה לא חוקקה שום חוק ייחודי לגיל זה (חוק הקטינים חל מגילאי 16), וההורים ימשיכו להתפלא/להתאכזב מאי מוכנותם של ילדיהם לקחת אחריות על ממדים חדשים בחייהם .
מצב זה תקף בכל העולם המערבי ואפילו בקרב קבוצות אורתודוכסיות חל פיחות אדיר ביחס למושגי האחריות והעצמאות של מתבגריהן.
לכן עלינו להחליט: האם לדבוק בטקס לא רלוונטי או במציאות כהווייתה ללא טקס?
הזכות להגיד "לא"
אלו הבוחרים לדבוק בטקס בר המצווה ממחישים את היות התרבות היהודית עניין שמחוץ לחיים, כלומר סוג של מוזיאון. גם אם הילד ידרוש דרשה מפוארת, גם אם הטקס יתקיים בבית כנסת רפורמי ולא של "הדוסים", גם אם יקיימו עלייה לכותל, גם אם יהדרו מצוות ויוסיפו 13 משימות בקיבוץ וגם אם ישלמו הון תועפות למסיבה מלאת זיקוקי דינור - אצל רובם המכריע לא יהיה לטקס שום תוקף או משמעות ביום שלמחרת, מלבד התמונות במחשב והטיול המובטח לחו"ל.
#4 Te me has adelantado, venía a decir justo lo mismo
#4 Permiteme que discrepe.....
בסוציולוגיה מוגדר טקס הבר מצווה כ"טקס מעבר". בשונה מטקס שהוא "חג", טקס המעבר שואב את תוקפו מהעיתוי בחייו של האדם העומד במרכזו. תפקידו החברתי בתרבות הוא לסמן לחתן השמחה (כמו גם ליתר המשתתפים) כי הוא נכנס בעל זהות אחת, ויוצא, בתום הטקס, בעל זהות אחרת, חדשה לחלוטין. בשונה ממנו, טקסי החגים אדישים לתחנות חייו של האדם, ומקבלים את תוקפם מהטבע, מההיסטוריה או מהאל.
Cuando todo el mundo sabe que: ההנאה ללא חטא,
מתוק יותר חרא,
עם התפשטות עיתון
וסיגריה דולקת
הוא התחת שמח
וצואה במקום.
צואה היא הנאה;
לאף אחד לא בורח חרא
חרא המלך, חרא האפיפיור
מחרבן שור, חרא של פרות
ולפספס אפילו יפה יותר
הופך את כדורי poop.
#4 te podrías haber ahorrado (al hacer el copy-paste) el:
>
o lo que es lo mismo:
>
Para una vez que intento leer el artículo entero y mira que pasa que no me entero de nada jajajaja, habrá que seguir leyendo solo el titular ajjajaajajajajaja
a mi por lo menos me ha hecho mucha gracia y hay frasecitas sueltas que son tremendas, si duda, una de las mejores risas de hoy
Ya sabíamos que El Jueves era una revista de pésima calidad, totalmente ideologizada y de la caverna izquierdosa más reaccionaria, además de antimonárquica, anticlerical y antiespañola. Pues bien, ahora sabemos que encima es de una pésima calidad. El texto que viene en la noticia es el típico texto en latín de pruebas de maquetación!!!
En meneame a que porcentaje asciende?
#19 No lo sé, pero de 36 meneos y 122 clics, los 11 negativos en qué porcentaje se enclavarían?
#19 Aquí no pasa. ¿O si?
Un 42% de los usuarios ha perdido su tiempo.
#9 Jajajaja!!! Megafacepalm!
Mentira y gorda!!! También las etiquetas...
#8 seguro?
El contenido esta muy bien..pero la bazofia de titular induce a error, ya que luego lo desmienten...o no.